כשהחרדה נכנסה לחיי
הייתי בת 20, חיילת משוחררת מלאת תקווה לצאת לדרך חדשה!
לעבוד, לטייל, ללמוד להרגיש את החופש לחיות כפי שאני רוצה,
ואז כשעדיין לא הבנתי משמעותו של שינוי, הוא עזב.
כך בפשטות ללא הכנה....
ואני בת קיבוץ בחדרי הקטן , מנסה להבין לאן אני ממשיכה מכאן…
לפתע הייתי לבד, ולא משנה כמה הקיפו אותי באנשים ועזרה, הרגשתי כל כך בודדה.
ואז היא הגיעה לחיי ומלאה את אותו חלל ריק שנוצר בתוכי!
היא החלה לחלחל לתוך תודעתי וגופי בהדרגה.
ואז בבת אחד היא הכריזה אני כאן!! החרדה!
לא ידעתי מי זאת, מעולם לא שמעתי את שמה ולפתע היא כיסתה את כל עולמי הצעיר בעננה.
מאז העננים חלפו ובאו, לעיתים היה שמשי זמן רב, ולעיתים עננים כיסו את שמי חיי, ידעתי סבל וימים חשוכים
אך אין ספק שהיא המורה הגדולה של חיי!
היום אני יודעת, שבמקום נסתר וחשוך שורשיי העצימו
ואני כאן לספר על הדרך ולהראות את הדרך,
להביא תקוה גדולה לאור שתמיד מחכה לנו בקצה המנהרה ☄️
